נכתב בתאריך 12 באוקטובר 2026
לפני שמתחילים
אם אין לכם זמן לקרוא הכל עכשיו, הנה התקציר של מה שאתם חייבים לדעת על קבלת אזרחות גרמנית דרך סעיף 116 (וסעיף 15 החדש):
- החוק הורחב משמעותית: זכאות ניתנת היום לא רק לצאצאי אזרחים, אלא גם לצאצאי תושבי קבע בגרמניה שנרדפו בין 1933 ל-1945.
- ביטול אפליה מגדרית: ילדים לאימהות גרמניות ולאבות זרים (או מחוץ לנישואין) זכאים כעת בדיוק כמו ילדים לאבות גרמנים.
- חזקת רדיפה: אם האב או האם הקדמונים שלכם היו יהודים שחיו בגרמניה באותן שנים, הרשויות מניחות אוטומטית שהם נרדפו – אין צורך להוכיח רדיפה אישית.
- אין צורך לוותר על דרכון ישראלי: התהליך מאפשר אזרחות כפולה, ושירות בצה"ל (גם בקבע) לא פוגע בזכאות.
טעות נפוצה שאני שומעת כמעט כל יום במשרד היא: "סבא שלי ברח מגרמניה לפני המלחמה, אבל מעולם לא היה לו דרכון גרמני, אז בטח שאין לי סיכוי". זו מחשבה הגיונית, אבל היא כבר פשוט לא נכונה.
מהניסיון שלנו, ישראלים רבים פוסלים את עצמם מראש בגלל חצאי-אמיתות או חוקים ישנים שכבר עברו מהעולם. המציאות ב-2026 היא שונה לגמרי. בעקבות שינויי חקיקה היסטוריים בגרמניה, מעגל הזכאים התרחב בצורה חסרת תקדים.
כיום, גם צאצאים של תושבי קבע שמעולם לא החזיקו באזרחות גרמנית, וגם צאצאים לאימהות גרמניות שאיבדו את זכויותיהן, יכולים לקבל אזרחות. במאמר הזה אעשה לכם סדר מלא: מי באמת זכאי היום, אילו מסמכים הרשויות בגרמניה דורשות לראות, ואיך נראה התהליך בפועל.
מהו בעצם סעיף 116 לחוקה הגרמנית ולמה הוא כה חשוב?
כדי להבין את הזכויות שלכם, צריך לחזור קצת אחורה. בין השנים 1933 ל-1945, השלטון הנאצי בגרמניה שלל את אזרחותם של מאות אלפי יהודים ומתנגדי משטר על רקע גזעי, דתי או פוליטי. השלילה הזו נעשתה בצורה מרוכזת ורשמית.
סעיף 116 (פסקה 2) לחוק היסוד של גרמניה נוצר כדי לתקן את העוול ההיסטורי הזה. הסעיף קובע בפשטות: כל מי שנשללה ממנו האזרחות באותן שנים קשות, רשאי לבקש אותה בחזרה. והדבר החשוב ביותר עבורנו – הזכות הזו עוברת בירושה לצאצאים הישירים שלו (ילדים, נכדים, נינים), ללא הגבלת דורות.
משמעות הדבר היא שאם סבא-רבא שלכם איבד את האזרחות שלו בגלל הנאצים, הרשויות בגרמניה רואות בכם אזרחים שזכותם הופקעה. הליך הבקשה הוא למעשה בקשה ל"השבת" האזרחות ולא התאזרחות רגילה.
איך החוקים החדשים משנת 2021 שינו את התמונה?
במשך שנים, היו פרצות בחוק שהשאירו הרבה ישראלים בחוץ. למשל, נשים גרמניות שהתחתנו עם גברים זרים איבדו את אזרחותן, והילדים שלהן לא היו זכאים לדרכון. בנוסף, יהודים רבים שחיו בגרמניה עשרות שנים נחשבו ל"תושבי קבע" בלבד, ולא לאזרחים מלאים.
באוגוסט 2021, ממשלת גרמניה העבירה תיקון היסטורי (סעיף 15 לחוק האזרחות – StAG). התיקון הזה ביטל לחלוטין את האפליה המגדרית ופתח את הדלת גם לצאצאים של תושבי קבע. אם בעבר אמרו לכם שאתם לא זכאים כי סבתא הייתה האזרחית ולא סבא, או כי הם היו פליטים ממזרח אירופה שחיו בברלין – היום המצב שונה לחלוטין.
למידע מפורט על המסלולים השונים, אני ממליצה לקרוא על הוצאת אזרחות גרמנית ב-2026: השוואה בין המסלולים השונים ואיזה מהם מתאים לך?.
האם אני זכאי? 3 קריטריונים שכדאי לבדוק
כשאנחנו מתחילים לבדוק תיק של לקוח, אנחנו בוחנים קודם כל את עמודי התווך של הזכאות. הנה צ'קליסט בסיסי שיעזור לכם להבין אם אתם בכיוון:
צ'קליסט זכאות – מה אנחנו מחפשים?
✓ קשר משפחתי: אתם צאצאים ישירים (ביולוגיים או מאומצים כדין) לאדם שחי בגרמניה עד שנת 1933.
✓ מעמד בגרמניה: הקרוב שלכם היה אזרח גרמניה, או לחלופין תושב קבע שהתגורר בה לפני עליית הנאצים לשלטון.
✓ עזיבה בשל רדיפה: הקרוב עזב את גרמניה, ברח, או שזכויותיו נשללו בין ינואר 1933 למאי 1945.
✓ היעדר עבר פלילי חמור: המבקשים כיום לא הורשעו בעבירות חמורות (החוק החדש מחמיר מאוד בנושא פעילות אנטישמית או טרור).
אילו מסמכים נצטרך לאסוף לתהליך?
זה החלק שבו הרבה אנשים נרתעים, אבל אין סיבה לדאגה. כדי לקבל אזרחות גרמנית, נטל ההוכחה הוא עלינו. הרשויות בגרמניה (ה-BVA) דורשות לראות ניירת רשמית שקושרת ביניכם לבין האב או האם הקדמונים, ומוכיחה את המעמד שלהם בגרמניה.
אנחנו נזדקק למסמכים כמו: תעודות לידה של כל שרשרת הדורות, תעודות נישואין, תמציות רישום מישראל, והחשוב מכל – מסמך מגרמניה שמוכיח תושבות או אזרחות (כמו דרכון ישן, תעודת לידה גרמנית, או רישום עירוני). אם אין לכם את המסמכים מגרמניה – זה בסדר גמור. אנחנו יודעים איך לעבוד מול הארכיונים בגרמניה כדי לאתר אותם עבורכם.
| סוג המסלול | סעיף 116 (אזרחים לשעבר) | סעיף 15 (תושבים לפני 1933) |
|---|---|---|
| סטטוס הקרוב בגרמניה | החזיק באזרחות גרמנית רשמית | חי בגרמניה בתושבות קבע (ללא אזרחות) |
| שלילת זכויות | אזרחותו נשללה באופן אקטיבי או קולקטיבי | נאלץ לעזוב את גרמניה וויתר על תושבותו |
| אפליה מגדרית (נשים) | תוקנה לחלוטין (ניתן להעביר מאם לילד) | תוקנה לחלוטין |
איך נראה תהליך ההגשה וכמה זמן הוא לוקח?
תהליך הבקשה מתנהל ברובו מול רשות המנהל הפדרלית בגרמניה (BVA), ולעיתים דרך השגרירות הגרמנית בארץ. לאחר שאנחנו אוספים את כל המסמכים, מפיקים עבורם אישורי אפוסטיל ומתרגמים אותם לגרמנית על ידי מתרגם מוסמך, אנחנו מגישים את התיק המסודר לרשויות.
האם יש מבחני שפה? התשובה היא לא. מסלולי הזכאות לצאצאי נרדפים פטורים לחלוטין ממבחני שפה גרמנית, מבחני היסטוריה או תנאי מגורים בגרמניה. לגבי הזמנים: מכיוון שיש עומס רב של בקשות מרחבי העולם, הטיפול ברשות הפדרלית לוקח לרוב סביב שנתיים, ולפעמים קצת יותר. לכן, חשוב להגיש את התיק בצורה מושלמת מהרגע הראשון כדי למנוע עיכובים מיותרים.
כדאי לקרוא גם על בחירת עורך דין הגירה: 7 שאלות חובה שצריך לשאול בפגישת הייעוץ הראשונה.
האם אני צריך לוותר על האזרחות הישראלית שלי?
זו שאלה שאנחנו נשאלים המון, והתשובה החד-משמעית היא לא. הדין הגרמני מאפשר לאנשים שמקבלים אזרחות מכוח סעיף 116 וסעיף 15 להחזיק באזרחות כפולה. אתם נשארים ישראלים לכל דבר ועניין, ומקבלים דרכון אירופאי נוסף שמעניק לכם זכויות רבות ברחבי היבשת.
עוד נקודה שחשוב להבהיר נוגעת לשירות צבאי: שירות בסדיר, במילואים ואפילו שירות קבע בצה"ל, אינו פוסל אתכם מקבלת האזרחות הגרמנית במסלול זה. ברגע שתסיימו את התהליך, תוכלו ליהנות מכל היתרונות של דרכון אירופאי ב-2026: המדריך המלא ליתרונות, זכויות והזדמנויות.
מה לגבי עלויות התהליך?
חשוב לעשות תיאום ציפיות כספי. העלויות מתחלקות לשניים: ההוצאות הבירוקרטיות, ושכר טרחת עורך הדין. ההוצאות הבירוקרטיות כוללות אגרות למשרד הפנים (להוצאת תעודות ישראליות), אישורי אפוסטיל ממשרד החוץ, ותרגומים נוטריוניים לגרמנית. הוצאות אלו יכולות לנוע בין כ-1,500 ₪ ל-3,500 ₪, תלוי במספר המבקשים במשפחה ובכמות המסמכים.
בנוסף, ייתכנו אגרות של הארכיונים בגרמניה אם נדרש חיפוש מעמיק. שכר הטרחה המשפטי נקבע בהתאם למורכבות התיק – האם המסמכים קיימים או שצריך לאתר אותם? האם יש שרשרת יוחסין מסובכת? אנחנו מספקים הצעת מחיר שקופה ומסודרת כבר בפגישת הייעוץ הראשונה.
