נכתב בתאריך 4 בנובמבר 2026
השורה התחתונה
הוצאת דרכון גרמני לדור שלישי ורביעי אפשרית כיום בזכות תיקוני חקיקה היסטוריים שנועדו לתקן עוולות עבר. הזכאות אינה נעצרת אצל הנכדים, אך היא דורשת הוכחה מדויקת של שרשרת הדורות.
חוק האזרחות הגרמני ביטל את מגבלת הדורות עבור צאצאי נרדפי הנאצים, כך שגם נינים ואף חימשים עשויים להיות זכאים לאזרחות מלאה.
נעים מאוד, שמי עו"ד אתי אלמגור. במשך מעל 20 שנות עבודה בתחום, פגשתי אינספור נכדים ונינים שהיו בטוחים שהמרחק הדורי מהסבא או הסבתא רבא חוסם בפניהם את האפשרות לקבל אזרחות גרמנית. בשנים האחרונות החוק השתנה מהיסוד.
בעמוד הזה ריכזתי עבורכם את כל השאלות המרכזיות שעולות אצלנו במשרד יום יום, יחד עם מבדק עצמי פשוט שיעזור לכם להבין היכן אתם עומדים בשנת 2026, בלי להסתבך עם שפה משפטית כבדה.
עד כמה דורות אחורה ניתן להגיש בקשה להוצאת דרכון גרמני?
כאשר מדובר בצאצאים של נרדפי הנאצים, התשובה הפשוטה היא שאין הגבלת דורות. ב-20 באוגוסט 2021 נכנס לתוקף תיקון היסטורי בחוק הגרמני, הכולל את סעיף 15 לחוק האזרחות (StAG), לצד הרחבת הפרשנות של אזרחות גרמנית לצאצאי נרדפי הנאצים לפי סעיף 116 בחוק היסוד.
השינוי הזה פותח את הזכאות לדור השלישי (נכדים), לדור הרביעי (נינים) ואפילו לדורות הבאים אחריהם. כל עוד ניתן להוכיח קשר דם ישיר לאדם שנרדף על ידי המשטר הנאצי בין השנים 1933 ל-1945, המרחק הדורי אינו מהווה מחסום.
לעומת זאת, חשוב להכיר את חוק החיתוך הדורי החל על מסלולי אזרחות רגילים שאינם נובעים מרדיפה. אם הסבא שלכם הוא אזרח גרמני שלא נרדף, וילד במשפחה נולד מחוץ לגרמניה להורה שגם הוא נולד מחוץ לגרמניה לאחר ה-31 בדצמבר 1999, הזכאות אינה עוברת אוטומטית. במקרה כזה, חובה לרשום את הילד בקונסוליה הגרמנית בתוך שנה בלבד מיום לידתו כדי לשמור על האזרחות.
איך עובדת שרשרת העברת הזכאות לדור הרביעי?
כדי לפשט את התמונה, הנה דוגמה למבנה משפחתי קלאסי שאנו מלווים במשרד, המדגים כיצד הזכות עוברת ישירות לנינים:
מה השתנה בחוק החדש לגבי זכאות לדרכון גרמני עבור נינים וצאצאים רחוקים?
הרפורמה של אוגוסט 2021 פתרה שתי בעיות היסטוריות מרכזיות שמנעו מאלפי משפחות בישראל לקבל דרכון גרמני דור שלישי ורביעי. הראשונה הייתה סוגיית השושלת הנשית, והשנייה הייתה התאזרחות מוקדמת במדינה זרה.
בעבר, החוק הגרמני קבע כי אישה גרמנייה שנישאה לאזרח זר לפני שנת 1953 איבדה אוטומטית את אזרחותה, ולכן לא יכלה להעביר אותה לילדיה ולנכדיה. כיום, מכוח סעיף 5 לחוק האזרחות, תוקנה האפליה המגדרית הזו. נינים ונכדים לנשים אלו עשויים להיות זכאים להגיש בקשה להצהרה ולקבל אזרחות מלאה.
בנוסף, בעבר אם סבא רבא ברח מגרמניה בשנת 1936 וקיבל אזרחות זרה (למשל פלשתינאית-ארץ ישראלית או אמריקאית) לפני שהנאצים שללו ממנו רשמית את האזרחות בשנת 1941, הרשויות טענו שהוא איבד את האזרחות מרצונו ולכן צאצאיו אינם זכאים. החוק החדש קובע במפורש שהתאזרחות זרה שנעשתה כתוצאה מבריחה מרדיפה אינה מנתקת את שרשרת הזכאות של הנכדים והנינים.
חלון ההזדמנויות לקבלת אזרחות דרך מסלול ההצהרה לתיקון אפליה מגדרית (סעיף 5) הוגבל בחוק ל-10 שנים בלבד. המסלול ייסגר סופית באוגוסט 2031, ולאחר מועד זה לא ניתן יהיה לממש את הזכאות הזו.
האם יש זכאות לדרכון גרמני דור שלישי ורביעי גם אם הסבא רבא היה רק תושב קבע ולא אזרח?
בהחלט כן, וזהו אחד החידושים המשמעותיים ביותר של סעיף 15 לחוק. לפני המלחמה חיו בגרמניה יהודים רבים שהיגרו אליה ממזרח אירופה (כמו פולין או רוסיה), הקימו בה עסקים ומשפחות, אך מעולם לא הספיקו לקבל אזרחות גרמנית רשמית.
עד שנת 2021, צאצאים למשפחות אלו נדחו על הסף כי לא הייתה אזרחות שניתן להשיב להם. כיום, החוק מאפשר לקבל אזרחות גם לנכדים ולנינים של מי שלא היו אזרחים גרמנים, בכפוף לכך שמרכז חייהם החוקי והקבוע היה בגרמניה לפני עליית הנאצים לשלטון ב-30 בינואר 1933 (או שנולדו בגרמניה לאחר תאריך זה להורים תושבים), ונאלצו לעזוב עקב הרדיפה.

האם אפשר להוציא דרכון גרמני דור שלישי ורביעי גם אם ההורים לא מעוניינים להוציא אזרחות?
כן, החוק הגרמני אינו מחייב את ההורים או הסבים להגיש בקשה כדי שאתם תוכלו לממש את זכותכם. תופעה זו, שלעיתים מכונה בטעות נתק זכאות, כלל אינה קיימת במסלולי השבת האזרחות לצאצאי נרדפים.
מהניסיון שלנו במשרד, במקרים רבים בני הדור השני או השלישי אינם מעוניינים בדרכון גרמני מטעמים רגשיים, או בגלל תפקידים ביטחוניים שמילאו בעבר. כל בן משפחה בדור השלישי או הרביעי עומד בפני עצמו מול הרשויות בגרמניה.
כל מה שנדרש מכם הוא להציג את המסמכים האישיים של ההורים ושל הסבים (כמו תעודות לידה ונישואין) רק כדי להוכיח את חוליות הקשר הביולוגי והמשפטי ביניכם לבין קרוב המשפחה המקורי מגרמניה.
אילו מכשולים ייחודיים עלולים לפסול זכאות של נכדים ונינים? (מבדק עצמי)
לצד ההקלות בחוק, יש כמה מכשולים משפטיים שחשוב להכיר מראש, במיוחד עבור ישראלים. המכשול המרכזי בישראל הוא שירות קבע בצה"ל או שירות התנדבותי בצבא זר.
החוק הגרמני קבע כי אזרח גרמני שהתנדב לצבא זר (ושירות קבע בישראל מעבר לשירות החובה נתפס כהתנדבות) בין השנים 2000 ל-2011 ללא אישור מראש ממשרד הביטחון הגרמני, איבד את אזרחותו. עם זאת, חשוב להבדיל: אם אתם מגישים היום בקשה ראשונה מכוח סעיף 116 או סעיף 15 (כלומר, עדיין לא הייתם אזרחים גרמנים בזמן שירות הקבע שלכם), לרוב שירות קבע בעבר אינו פוסל אתכם.
הסיבוך נוצר כאשר ההורה שלכם כבר קיבל אזרחות גרמנית בעבר, ואז אתם או הוא שירתם בקבע בשנים הקריטיות הללו.
כדי שתוכלו להעריך את מצבכם כבר עכשיו, הכנתי עבורכם צ'קליסט קצר למיפוי ראשוני של הזכאות והמכשולים האפשריים:
מבדק זכאות עצמי לדור השלישי והרביעי
אם אתם מתלבטים בין מספר אפשרויות במשפחה, כדאי לקרוא גם את המדריך שלנו על איזה דרכון אירופאי לבחור והשוואה בין המדינות השונות כדי להבין איזה מסלול הוא המהיר והנכון ביותר עבורכם.
איך מוכיחים קשר משפחתי עבור דרכון גרמני דור שלישי ורביעי כשחסרים מסמכים היסטוריים?
הקושי העיקרי של נינים ונכדים הוא לא החוק עצמו, אלא השגת הראיות. משפחות שברחו מגרמניה בעור שיניהם לרוב לא שמרו על תעודות לידה מקוריות מברלין או מפרנקפורט, וגם אם היו מסמכים כאלו, הם אבדו עם השנים.
כדי להוכיח זכאות מול הרשות הפדרלית לענייני מנהל בגרמניה (הנקראת BVA), עלינו לבנות תיק הוכחות ארכיוני. כאשר חסרים מסמכים בבית, המשרד שלנו פונה ישירות לארכיונים עירוניים וממשלתיים בגרמניה, קהילות יהודיות ומאגרי מידע של תקופת השואה. אנו מאתרים רישומי אוכלוסין עתיקים (Melderegister), תעודות לידה מקוריות, רישומי מס או תיקי פיצויים (שילומים) שהגישו הסבים בשנות ה-50 וה-60, שבהם מופיע מידע יקר ערך.
במקביל לאיתור השורש הגרמני, יש להוכיח את הקשר המשפחתי הרציף בישראל או במדינות אחרות. זה כולל הפקת תעודות לידה דו-לשוניות, תעודות נישואין, ולעיתים תמציות רישום או צווי ירושה שמסבירים שינויי שמות פרטיים ושמות משפחה (למשל, מעבר מהשם גרינברג לשם ירקוני בעת העלייה לארץ).
אישור האזרחות לדור שלישי ורביעי אינו אוטומטי ודורש עמידה בנטל הוכחה קפדני מאוד מצד הרשויות בגרמניה, תוך חובת הצגת מסמכים ארכיוניים מקוריים או מאומתים כדין. הגשת תיק עם נתונים שגויים, חסרים או בלתי מבוססים תוביל לדחיית הבקשה על הסף, ועלולה להוות עילה חוקית לשלילת אזרחות עתידית.
האם קבלת האזרחות הגרמנית מחייבת ויתור על הדרכון הישראלי ב-2026?
לא, אין שום צורך לוותר על האזרחות הישראלית. יתרה מכך, החל מ-27 ביוני 2024 נכנס לתוקף בגרמניה חוק מודרניזציה חדש שמאפשר באופן גורף להחזיק באזרחות כפולה ומרובה לכלל אזרחי גרמניה, בלי צורך לבקש היתר מיוחד לשימור אזרחות.
עם זאת, כעורכת דין שמלווה את התחום מקרוב, חשוב לי לשקף לכם את המציאות הפוליטית העדכנית נכון לשנת 2026. בעקבות שינויים פוליטיים והתחזקות מפלגות הימין בגרמניה, מפלגת האופוזיציה השמרנית (CDU) מקדמת תוכניות וטיוטות לביטול ההיתר הגורף לכפל אזרחויות. אמנם צאצאי נרדפים נהנו מהגנות גם בעבר, אך תמיד קיים סיכון שמדיניות ההגירה תוחמר עם כינון ממשלות חדשות, ולכן המלצתי החד-משמעית היא לא לדחות את הגשת הבקשה.

כמה זמן לוקח תהליך הוצאת אזרחות וקבלת דרכון גרמני לדור השלישי והרביעי?
תהליך הוצאת האזרחות מול הרשויות בגרמניה אורך בממוצע בין שנה וחצי לשלוש שנים מרגע שהתיק המלא מוגש לרשות הפדרלית (BVA) בעיר קלן. הסיבה לזמני ההמתנה הארוכים היא העומס העצום שנוצר בעקבות הרפורמה של 2021, שפתחה את השערים למאות אלפי זכאים חדשים ברחבי העולם.
התהליך עצמו מחולק לארבעה שלבים עיקריים: שלב איסוף המסמכים והמחקר הארכיוני (שעשוי לקחת מספר חודשים), שלב התרגום הנוטריוני לגרמנית ואימות המסמכים בחותמת אפוסטיל, שלב שליחת התיק וקבלת מספר תיק רשמי בגרמניה (Aktenzeichen), ולבסוף שלב ההמתנה לבדיקת התיק והנפקת תעודת ההתאזרחות.
טיפ חשוב מהשטח: אם במשפחה שלכם יש סבא או סבתא מבוגרים (מעל גיל 80) שמגישים את הבקשה יחד איתכם באותו תיק משפחתי, הרשויות בגרמניה נוטות לזרז את הטיפול בתיק כולו מתוך התחשבות בגילם של המבקשים המבוגרים. למידע נוסף על ההבדלים בין המסלולים השונים, מומלץ לקרוא את הסקירה שלנו על הוצאת אזרחות גרמנית והשוואה בין המסלולים השונים.
אם תרצו שנבדוק את התיק המשפחתי שלכם, אתם מוזמנים לפנות אלינו דרך עמוד צור קשר באתר.
עורכת דין ונוטריון עם יותר מ-20 שנות ותק. המשרד מתמחה באזרחות ובדרכון אירופאי לפי חוקי פורטוגל, גרמניה, איטליה ואוסטריה, ועובד מול הרשויות, עורכי דין בחו"ל והקהילות היהודיות.
עוד על המשרד